11 במאי 2012

מה זה השטויות האלו החיים כמובייל?















אין כמו שיחה טובה וקפה טוב עם חברה טובה
וממש לא חשוב מה הנושא.

בשיחה הזו אמרתי לחברתי שהחיים זה כמו מובייל
והיא ענתה לי בנימה קצת מבטלת וקצת כועסת:

מה זה השטויות האלו החיים כמובייל?
ברור שזה אתגר אותי להראות לה שזה בדיוק כך.

מה הראיתי לה?
את המובייל הזה כאן למעלה, ושאלתי אותה:
את יכולה לגעת באחת הציפורים מבלי ששאר הציפורים תושפענה?

אוקיי. הבנתי אותך...היא אמרה.
נכון. כשמשהו אחד קורה בחיים,
הוא משפיע על כל שאר חלקי החיים.

והוספתי:
בחיים, כמו בחיים, כשכואב לנו משהו (אפילו קטן), נניח חתך באצבע, (זה קטן. נכון?) נכון שזה משפיע (מגביל) על אלף פעולות שלא העלינו על דעתנו, שהאצבע קשורה בהן?

ומה כשמדובר בכאב הגדול ביותר של האנושות?

היא שאלה אותי אם אני יודעת מה הכאב הגדול...?
כן. אני יודעת - אמרתי. 

חקרתי את זה מתוקף היותי מטפלת. את יודעת...
הכאב הגדול ביותר של האנושות הוא כאב הפרידה והנטישה.

הכאב הזה הוא כאב רגשי ויש לו השלכות על הבריאות הפיזית ועל התפקוד ועל איכות החיים בכלל, של כולנו.

והוספתי -
את יודעת שבישראל 25% מהנשואים עוברים גירושין?
ואת יודעת שזה לא כולל את אלו שחיים בנפרד מבני זוגם?
ולא כולל את אלו שחוו מוות של אדם קרוב?

עושה רושם שכל אדם חווה את כאב הפרידה או הנטישה.

ואת יודעת עוד משהו? הוספתי.

אומרים שהסבל של הגוף הוא כאין וכאפס לעומת הסבל הרגשי. 

אנשים מגיבים לסבל רגשי בהרבה צורות.
יש שהתגובה שלהם לכאב של פרידה ונטישה
גורמים להם לנשירת כל השיער תוך יום או יומיים.
לפעמים לאחר מוות של אדם קרוב מתפתחת מחלה כמו סכרת,
דלקת ריאות חריפה, דיכאון, בעיות עור, התמוטטות עצבים...

גם אם מישהו לא חוו זאת, 
יש לו פחד מזה.
את יודעת כמה אנשים חיים ביחד בזוגיות ורק מתוך הפחד להיות לבד?
מתוך פחד שירגישו נטושים?

כאב לעולם אינו נסגר בתא מבודד וזהו.
גם אם אנחנו מדחיקים אותו, מסיבות טובות, 
הוא משליך על חיינו.

לזה אני קוראת אפקט המובייל.

את נוגעת בנקודה אחת, 
וכל השאר מושפע מהמגע הזה.

אם משהו נגע בגסות או בעוצמה, כל המובייל עובר טלטלה.
אם משהו נוגע ברכות ובעדינות, כל המובייל עובר תנועה רכה.

והוספתי-
רק תארי לך שיש אנשים שפוחדים כל יום,
מתוסכלים כל יום,
כועסים כל יום
ומה קורה אם אנחנו כועסים כל הזמן?
ומה קורה לנו בחיים אם אנחנו מתוסכלים לאורך שנים ארוכות?
לא אוהבים את העבודה, הזוגיות, הפרנסה...

שוב אפקט המובייל...

טוב היא אמרה. מה את רוצה לומר בזה?

אני רוצה לומר בזה,
שהאנושות ממשיכה לטפל בכאבי הגוף 
כאילו אין רגש מעבר לפרגוד.

אני רוצה לומר לך שהליכה אל הרופא שוב ושוב
בכדי לפתור את הבעיות שלנו, 
מבלי להתייחס לחוויה הרגשית שלנו,
היא מתכון בדוק להמשך הכאבים והחולי שלנו.

בכל רגע שעובר שבו אנחנו 
לא מפנים מהדרך את הרגשות האלו,
אנחנו בעצם גוזרים על עצמנו
חיים פחות טובים ממה 
שאנחנו וילדנו יכולים לחיות.

מה זה פחות טובים?
זה אומר שלא נהיה מסופקים מחיינו,
נרגיש כל הזמן שחסר משהו, תמיד נחפש משהו,
תמיד נרצה עוד משהו שאין לנו,
לא נהיה שקטים ונפספס משהו בחיים האלו.
לא נוכל להנות מהם ממש, 
לא נראה מהיכן נובעים כאבי הגוף
ולא נוכל באמת להרגיש מנוחה, סיפוק ונחת סוף סוף.

אז רק תארי לך שיש דרך לשחרר
את הכאב ותארי לך שאפשר לעשות את זה
במהירות יוצאת דופן - הוספתי.

החיים יהיו כאילו המשקל שלנו עבר 
ממשקל בטון למשקל נוצה.

ודבר אחרון הוספתי-
כולנו משוועים לחיים טובים יותר
ושיקרה נס ובאופן פילאי הכל ישתנה 
ואיכשהו
כשיש לבסוף דרך לעשות את זה,
משהו בתוכנו לא מאמין.


רק תארי לך שהיתה לנו דרך 
לשחרר את הרגשות הכואבים,
לשחרר זיכרונות מעיקים,
שמשליכים באופן סמוי וגלוי
על הבריאות ושביעות הרצון הכלליים שלנו.
תארי לך שזה אפשרי. 
לא תקחי את זה בשתי ידיים?

תארי לך שישתחרר ממך וממני ומכולם (אני יודעת שזו פנטזיה אוטופית)
תסכול שנמשך הרבה שנים? 
מה יקרה אם נשחרר זיכרון כואב שחווינו בילדות
ומשפיע עלינו כבר 20 או 30 או 40 שנה? 
זה ישנה את חיינו. זה ברור. לא?

אמרתי לך שהחיים הם כמו מובייל.

ואז הגיעה שאלת המחץ שלה - 
נו? אז איך עושים את זה? יש לך רעיון?

בואי תצפי בזה
ותראי מה קורה אחרי ה 3 דקות הראשונות 
של הקטע ותשפטי בעצמך.

והנה אני משתפת גם אותכם.

זה אפשרי לכל אחד ואחת לשחרר כאב במהירות
ובכך את ההשלכות שיש לכאב הזה, 
על שאר מישורי החיים.

אל תאמינו לי אלא תבדקו את זה בעצמכם.




רוצים עדכונים? טיפים? בשמחה - מלאו את הפרטים שלכם כאן למטה



דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד

6 במאי 2012

מי יודע מה זה לפאזל מחדש?

תראו, לפאזל מחדש זה די ברור אם קוראים את זה כמו לפדל מחדש. 
פדל של אופניים. כן?

ומה הקטע הזה של לפאזל מחדש? 

זה הולך ככה:
מתישהו יצאנו מבטן אמנו. 
במשך הזמן שמענו קולות, הרחנו ריחות, הרגשנו מגע, חשנו רגשות ותחושות בגוף,
טעמנו טעמים, ראינו מראות, קלטנו מסרים, קבלנו ציווים, הונחנו לפי הוראות כאלו ואחרות...
נפלא.

מה עשינו עם כל זה?
רשמנו במח.

ועם הרישום מה עשינו?
שמנו במחסן. שיהיה. פשוט לא היה פח זבל בנמצא...
סתם, האמת שעדיין לא היו לנו כלים להעריך מה נכון מכל זה ומה מתאים לנו
ומה מיותר ומה יעכב או יקדם אותנו ובאופן כללי, כך בנויים בני האנוש.   

איפה המחסן?
בקופסא תת קרקעית אי שם במח, שנקראת תת המודע. 
לא בטוח שזה שם אבל זו כבר פילוסופיה לא לכאן. 
עשינו את זה בערך במשך  7 השנים הראשונות והמחסן ממש התמלא.
אחרי שמילאנו את המחסן עד לאפס מקום, (בכל מליונית השנייה במשך כ 7 שנים? זו חתיכת כמות) 
התחלנו להרכיב פאזלים.

ממה מורכבים הפאזלים?
מחלקים קטנים כמו שנהגנו להרכיב בילדות. 

יש משהו מיוחד בפאזלים האלו?
בהחלט. על כל חלק רשום משהו מאוד מאוד חשוב.

מה רשום?
רשום משהו שקלטנו בעבר ההוא, עד גיל 7 בערך.
כל חלק עם רעיון או מחשבה או נושא.
למשל: אהבה, אבא, אמא, טוב, רע, אור, חושך, מותר, אסור...

אט אט הרכבנו פאזלים שמונחים בתוכינו וכל פאזל הוא תמונה. 

ולפי איזו תמונות הרכבנו את הפאזלים?
התמונות שחזינו בהן בילדות, הקולות, הטעמים, הריחות, ההוראות, ההנחיות, 
המסרים הגלויים והמסרים הסמויים (בעיקר!) ובעצם מהמחשבות והאמונות של האחרים!

ומה אנחנו עושים עם הפאזלים האלו ומי צריך אותם בכלל?

כאן קבור הכלב. בהתחלה הצטרכנו אותם:
1. להישרדות.
2. כדי שנהיה שייכים לקבוצה שלתוכה הגענו וכך תסופק לנו הגנה. (גם להישרדות)
3. כדי שיהיו לנו כלים להמשך החיים. (גם להישרדות)

ומאז?
הפאזלים, התמונות שהרכבנו עד גיל 7 בערך,
שולחים אותנו כל יום, כל שעה, בכל מצב,
למצוא להם חיזוקים בחיים בחוץ. מתוחכמים. הא?

טוב, בכל זאת מדובר בכלים להישרדות. 
אנחנו חייבים לקבל חיזוקים לאמונות שנחשבות 
להישרדותיים לחיים. אחרת זה מוות. נכון?

איך הם עושים את זה?
הם משתמשים במח.
היות וכל מה שרשום במח, מוצא את דרכו אל הגוף שלנו ומשם לחיים שלנו
והיות וכל הפאזלים רשומים במח שלנו, אז גם הם מוצאים את דרכם לחיי היומיום שלנו.

אתם יודעים מה זה אומר?
שאנחנו מנוהלים על ידי מערכת של פאזלים שהורכבה על ידי ילדים בני 7 בערך.  

מה אתם אומרים? שווה לפאזל מחדש?
בכל זאת לתת לילדים עד גיל 7 לנהל את חיינו? לא רעיון כל כך מוצלח.
אפילו בשבילם זו אחריות גדולה מידיי. 
נראה לי לתת להם להישאר ילדים ושאנחנו נגדל, זה עדיף. לא?

אז מה זה לפאזל מחדש?
לחפש פאזל שנותן תמונה של משהו שאנחנו לא רוצים, לפרק אותו ואז להרכיבו מחדש!!!! פשוט.

          איך עושים את זה? איך מפאזלים מחדש?
                                
1. רשמו מה התמונה, הפאזל, שאתם רוצים לשנות בנושא כלשהוא.

למשל פאזל בנושא עבודה, שכתוב עליו: העבודה שלי לא מספקת אותי. 

2. חפשו אמונה שגדלתם עליה והיא שייכת לעבודה לא מספקת.

חפשו מה שמעתם בבית לאורך זמן? מה ראיתם בבית? (זוכרים? עד גיל 7 בערך)
אולי שמעתם וראיתם את אחד ההורים או את שניהם לא מסופקים מעבודתם
והם ביטאו את זה על ידי אנחות, קולות, מילים, משפטים, שיחות, סיפורים ואתם הייתם עדים לזה. 

למשל: מה זה משנה במה עובדים? העיקר שיש אוכל בבית.
או: 
הורה שחלם לעסוק באמנות כלשהי וגדל על - מאמנות לא מתפרנסים 
וכך מצא את עצמו פועל בניין או עובד במפעל או מורה.

ומה עושים עם זה?

לוקחים את המשפט, הפאזל, ומפרקים אותו לחלקים כשכל מילה היא חלק אחד.

ניקח את האמונה: מאמנות לא מתפרנסים. זה פאזל של 3 חלקים.
חלק 1. מאמנות
חלק 2. לא
חלק 3. מתפרנסים

עכשיו: נרכיב פאזל אחר, חדש. נפאזל מחדש!

הנה כמה דוגמאות:

פאזל 1. מאמנות מתפרנסים. לא? (יש אנשים שמתפרנסים מאמנות. נכון?)

פאזל 2. לא מאמנות מתפרנסים? (רק אמנים בעבודתם מתפרנסים בשפע. נכון?)

פאזל 3. לא אמנות? לא מתפרנסים! (לא אינטונג? לא קונה!)

ועכשיו?
קחו את הפאזל שעושה לכם את זה. מעלה בכם חיוך או נוגע בכם בצורה כלשהי
ואמרו אותו בקול 10 פעמים שוב ושוב ושוב במשך שלשה שבועות!
(משך הזמן הזה אינו מקרי, זה חשוב למח שלכם על פי מחקרים שנעשו בנושא)

בכל מקרה,
שמעתם, קלטתם, ראיתם את זה בערך כל חייכם והאמנתם לזה וכך נראים חייכם כיום. נכון?
עכשיו השמיעו את זה לעצמכם שלשה שבועות, 10 פעמים כל יום ובדקו מה קורה.

מה סביר שיקרה? אפילו יותר מסביר?
די ברור. לא? אחרת למה שאמליץ כל כך? :)

יפה לכם שהגעתם עד כאן בקריאה. 
פאזלו, פאזלו, כך תגיעו למקומות חדשים.

רוצים לקבל עוד טיפים ישירות למייל?
בשמחה. הירשמו כאן 


דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד

3 במאי 2012

מי אוהב כמוני קיצורי דרך גאוניים שמחייכים לו את החיים?

האם יש לך משהו שמציק לך שנים ארוכות ו:
1. כלום שניסית לא עזר?
2. האמנת שזה יחלוף עם הזמן וזה לא חולף?
3. לא ידעת למי לפנות כדי שזה יחלוף. לרופא? לפסיכולוג? לאסטרולוג? לקוראת בקפה?....
4. שלמת הרבה כסף על ידע שמישהו אחר רכש בכדי לטפל בבעיה שלך אבל היא חוזרת שוב ושוב?
5. זה מציק אבל התרגלת וזה כבר לא נראה כל כך נורא פרט לפה ושם כשזה בא "בזמן לא מתאים"?
6. התנחמת בזה שככה זה בחיים ולכולם יש בעיות?

נכון שיש בעיות כאלו? ומה אנחנו אומרים?
זה חלק מהחיים.
ככה זה בחיים.
אי אפשר להרגיש כל הזמן טוב.
לא הולכים לרופא על כל פיפס.
אין קיצורי דרך וכו'.
נכון?

ואני?
אוהבת למצוא קיצורי דרך שמחייכים לי את החיים.
אני אוהבת לגלות דברים שלא ידועים לכולם ואז לגלות לכולם. 
אני אוהבת להאמין שאפשר להרגיש טוב.
אני לא אוהבת כדורים וללכת לרופא על כל פיפס
והכי הכי אני אוהבת את הדרך הקצרה, הקלה והנוחה ביותר. כזאת אני. חיוך

אז הנה דוגמה לקיצור דרך גאוני לאחר כאב של שנים ארוכות
שיכול לעזור גם לך:
לפני שנים רבות ולאורך הרבה שנים, סבלתי מהרפס בשפתיים. 
זה כואב מאוד ונראה זוועתי כשזה מתפרץ ויש פעמים שלא יצאתי מהבית בגלל איך שזה נראה
ואפילו ביטלתי טיסה באחת ההתפרצויות של התופעה הזו.

כלום לא עזר.
אבל אני מטפלת כל כך מנוסה וותיקה אז מה הבעיה לפתור את זה?
ובעלי דאז? בכלל רופא!!!
ועובדה, לא עבד לי כלום.

משחה רפואית, כדורים, נשמרתי מחשיפה ישירה לשמש, משחה נטורופטית,
דמיון מודרך, מנטרות, שפשוף אלכוהול, רסקיו, אברא כדברא....
נאדה! כלום! שנה אחר שנה אותו הסיפור.

התרגלתי כי:
האמנתי שלא הכל חלק בחיים
והאמנתי שאי אפשר לקבל הכל בחיים
והאמנתי שזה בוודאי אומר לי משהו על הנפש שלי וכדאי לי לעבוד על הנפש.
והאמנתי שלרפואה אין תשובה לכל דבר וים של אמונות כי ככה זה
והאמנתי שיש דברים שצריך לחיות אתם וזהו.
מוכר לך?

אז הנה טיפ-סיפור שלשמחתי ערער את רוב האמונות שציינתי.  
חמותי דאז, זכרה לברכה, ראתה את הפנים שלי עם ההרפס כשהם נראו כמו אחרי קרב איגרוף.
והיא שאלה בדחילו ורחימו: אולי תרופת סבתא מתאימה לך?
לי? אני מאוהבת בתרופות סבתא ובסבתות.
ניסיתי המון דברים וכלום לא עזר. אז מה יש לי להפסיד? 

וכך היא אמרה:
תכיני לך כוס קטנה של קפה שחור בלי סוכר. הכנתי.
תשתי. שתיתי.
לכי להביא תחבושת. הבאתי.
שימי את הבוץ של הקפה על התחבושת ושימי על השפתיים.
שמתי.
את מרגישה עקצוץ? הרגשתי.
לאחר שתיים-שלש דקות אמרה - תורידי.
הורדתי.
גשי לראי. 
נגשתי.
וואואוווווווווווווווו. צעקתי.
הנפח ירד ביותר מ 90%. כמעט לגמריייייייייייי.
בעוד שעה - שעתיים, תעשי את זה שוב.
עשיתי.
ומה קרה?
הכל נעלם!!!!!!!!!!!!
וואוו וואוו ווואאווווווו
איזה קיצור דרך מרשים! 

ואז חשבתי לעצמי:
איך זה יכול להיות? כמה שנים אני סובלת את הכאב הזה? למה כל העולם לא יודע שקפה שחור עוזר?
למה הרופאים לא יודעים?
אגב, נדיר שיש לי סימן קטנטן של עקצוץ במקום (כשיש? אני מיד אני רצה לקפה...) ופרט לכך היה כלא היה.

אז מה אני מסיקה מזה?
יש קיצורי דרך בחיים!
  • כשיש בעיה ויודעים מה לעשות בדיוק, זה כמו קסם וזה מקצר את הסבל!
  • כשמסכימים להתנסות במשהו מחוץ לקופסא, יש סיכוי גדול שזה יצליח!
  • כשמבינים שמה שכולם עושים אינו בהכרח עוזר, כדאי לבדוק משהו אחר!
  • ורשימת המסקנות ארוכה
  
והיום?
לאחר 25 שנות קליניקה פעילה? ממש נעשיתי אספנית של קיצורי דרך.

ותכלס?
אם יש לך (חלילה) הרפס, שווה לך לבדוק את הקסם הזה.
ואם לא, אז בוודאי יש למישהו סביבך שישמח לדעת על קיצור הדרך הקסום הזה.
נכון?

קליק על השיתוף והנה קיצור דרך למישהו שאולי סובל שנים ארוכות.

אם בא לך לקצר את משך הסבל שלך על ידי קיצור דרך כלשהו? 
כל מה שצריך לעשות זה פשוט לבקש ממני.
איך?
לבחור את הדרך הנוחה לך על ידי לחיצה על אחד מהסמלים כאן למטה
וליצור איתי קשר.

ולקבלת טיפים ושיתופים ממני, ישירות לתיבת המייל שלך?
כל שעליך לעשות זה למלא כאן למטה את הפרטים שלך



דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד

21 באפריל 2012

למה הוא מסתכל אליי כאילו נחתתי מהירח? דיברתי סינית או כורדית?

סינית או כורדית, הרבה פעמים אנחנו מרגישים ממש לא מובנים.

אתם יודעים למה?

בגלל השפה המולדת שלכם. כן. לא העברית או הסינית או הצרפתית, אלא השפה שאתה נולדתם.

בואו נעשה רגע סדר קטן - יש שפה שאנחנו לומדים לדבר בה ויש את השפה שאתה נולדנו, לפני המילים שלמדנו לדבר.

תחשבו לרגע על תבנית אפייה ועל בליל חומרים שניצוק לתוכה.

השפה המולדת זו תבנית האפייה והבליל שיצרתם הוא השפה שרכשתם בילדותכם.

כך שלא משנה באיזו שפה אתם מדברים, תמיד היא תוגש בצורת תבנית השפה שנולדתם אתה.

מה זה אומר?
שברגע שאנחנו מדברים באותה השפה, אנחנו מובנים. לא רק השפה המילולית אלא גם זו המולדת.

וזה מאוד משמעותי בתקשורת שלנו עם כל אחד וביכולת שלנו להבין, להסכים ולהיות מובנים.

למה?
כי יש הבנה ותגובה חיובית, רק בין שניים המדברים באותן שתי השפות, המדוברת (הנרכשת) והמולדת.

קרה לכם שמישהו דיבר אתכם בעברית ואתם לא מבינים אותו? לא קולטים מה הוא רוצה?
או שחשבתם שאתם מבינים ואתם עונים לו או לה ואתם מקבלים כעס בתגובה? 
אתם מכירים את זה שאתם שואלים שאלה את בן או בת זוגכם ולוקח להם הרבה זמן עד שהם עונים לכם? או שהם עונים לא לעניין כביכול? ועם אנשים אחרים הם קולחים בשיחה ויש להם זרימה אחרת לגמרי. מכירים את זה? 

זוגיות (והורות) זה המקום הכי נפוץ למצוא את זה.
אנחנו מבינים את המילים ויחד עם זאת לא מבינים דברים אחרים.
אני מסבירה לו והוא לא מבין... הוא יבין רק כשמישהו אחר יגיד לו את זה. ממני? הוא לא מקבל כלום...
למה בעבודה הוא גאון ובבית הוא...?
או
מה היא רוצה ממני? מה כבר אמרתי? בפעם הבאה אני לא עונה...מה אני צריך את התגובות האלו?

בכל פעם שתבנית השפה המולדת שלכם שונה מהתבנית המולדת של זה שאתו אתם מתקשרים,
צפו לתגובה של חוסר הבנה וקצרים בתקשורת.

זה כמו לבקש שתצא לכם עוגה משולשת מתבנית מרובעת. בלתי אפשרי. הרבה תסכול יש לנו כשאנחנו לא מובנים ולא מבינים את האחרים. נכון?

אז מה הטיפ שיש לי בשבילכם? 
היות וזה לא אפשרי ללמד כאן את כל הנושא, אז נסתפק בטיפ קטן ואפקטיבי במיוחד.

1. זהו כמה מאפיינים בשפה של האחר.
מילים החוזרות על עצמן, מילים שהאחר נוהג לפתוח בהם כל פנייה אליכם, שתיקה ממושכת יחסית לפני שעונים לכם, תנועת גוף אופיינית וכד'.

2. בחרו מאפיין אחד שנוח לכם אתו.

3. השתמשו במאפיין שבחרתם ושלבו אותו בשיחה שלכם עם האחר.
השתמשו במאפיין הזה בתחילת הפנייה שלכם ובתוך הדברים שלכם, מידי פעם.

תופתעו לגלות עד כמה זה משנה את ההקשבה, את ההיענות בינכם, את ההרגשה שלכם שאתם מובנים ומבינים.

לדוגמא:
אם יש לכם חבר או חברה שתמיד פונה אליכם במילה: תקשיב או תקשיבי (אני מדמיינת את חלקכם מחייכים).
פנו אליו, בתחילת המשפט ומידי פעם בתוך השיחה, באותה הצורה. 
הוא יבין אותכם הרבה יותר מאשר אם תאמרו לו או לה: רציתי להראות לך משהו...
גם אם מדובר במשהו שראיתם, אמרו - תקשיב (תקשיבי), ראיתי כך וכך....

כך תקבלו הקשבה וגם הבנה וגם היענות חיובית לשיתוף שלכם.
כך תשפיעו על הזרימה הטובה בינכם ותצמצמו את החיכוך וחוסר ההבנה שיש לכם עם הסביבה הקרובה.

יש הרבה מאוד ידע משנה חיים בשפת ההשפעה ואני רוצה לעודד אותכם להרשם כאן למטה בכדי לקבל עוד ועוד ידע, בחינם לחלוטין, שיכול לשנות לכם את התקשורת מקצב לקצה. זה פשוט וזה אפקטיבי!

רוצים עדכונים נוספים? טיפים בחינם? בשמחה.
מלאו כאן את הפרטים שלכם וברגע שיש לי משהו ממש שוווה - מבטיחה לשלוח אליכם ישירות למייל :)



דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד

16 באפריל 2012

אתן לובשות בורקה? אתם בתיק ג'ימס בונד? שימו לב מי יושב לידכם כי הוא דומה לכם.

מכירים את האמרות:
דומה בדומה ירפא? (הרמב"ם)
דומה מושך דומה? (חוק המשיכה ביקום)
אנשים אוהבים אנשים הדומים להם ומושפעים מהם? (שילוב של השניים)

כמה מילים להמחשה:
המקום?
חלל מלא אנשים שהוזמנתם אליו. אולי כנס, הרצאה, מסיבה...
אתם?
הגעתם לבד.
עם שיער ארוך, לבושים בג'ינס וחולצה שמבליטים את גופכם הספורטיבי (או הרפוי).
אתם סוקרים את המקום ותוהים היכן להתמקם.

היכן תתמקמו בתחילה?
האם ליד אנשים הנראים בג'ינס והמראה הספורטיבי? לובשי החליפות עם תיקי הג'ימס בונד?
האם ליד לובשי הכיפה? האם ליד הנשים עם הבורקה?

איפה סביר שתתמקמו?
סביר להניח שתתמקמו בסביבה של אנשים שנראים לכם כאנשים הדומים לכם. נכון?
(וברור שיש יוצא מן הכלל. זה הכלל!)

למה זה?
משהו בחלק הלא מודע יודע כי תהיו מושפעים ולכן הוא בוחר מקום שיש בו דמיון. מקום מוכר. מקום קרוב.
כך הוא יזהה את השפה, יבין את הקודים השונים, יוכל להגן עליכם אם צריך כי יהיה לו מספיק מידע מהמאגרים שיש לו מהעבר שלכם, יוכל לתת לכם הרגשת בטחון, שייכות ומוגנות... תמצית תפקידו של המח זה לשמור עליכם. 

אז לאן אתם נשלחים בעזרת המח?
למקום בו יש אנשים שדומים לכם. פשוט.

היעלה על דעתו של מישהו להגיע לראיון עבודה במשרדי הייטק בבגד ים? ברור שלא.

היעלה בדעתו של מישהו להגיע בחליפה מחוייטת, לראיון עבודה כמציל בחוף הים?  

הדימיון בין אנשים נמצא כבעל השפעה רבה. הרבה מעבר למה שאנחנו נוהגים לחשוב.

ומה בתכלס?
רשמו לעצמכם:

כשיש דמיון, יש יכולת ליצור התמזגות. כשיש שוני מהותי, אין התמזגות! 

שוני זה כמו שמן ומים, כמו דעות פוליטיות, כמו דרך חיים וכד'. לך תשכנע מישהו לעבור משמאל לימין וההיפך...

אז מה עושים בשביל להתמזג? להשפיע? להתחבר? לתת ושיקבלו מכם?
להעביר את המסר לאחר ולקבל התמזגות של רצוננו ברצונו?

אם תחזרו לשורות הראשונות, תוכלו להבין שמדובר בדמיון.

להידמות זה להתחבר, להתמזג, להשפיע ולהיות מושפע.

ואולי תשאלו - שאני אחקה מישהו אחר? שאעשה כאילו שאני דומה לו? 
ואני אענה - בוודאי שלא. מה פתאום.

הנה הצצה לכוחה של שפת ההשפעה כשג' השתמשה בה: 
הייתה לי שיחה עם משהו בארה"ב באנלית והוא אמר שהוא מתקשה להתמודד עם המידע שקיבל ממני... קלטתי...והצעתי לו שאחזור על ההסבר בצורה קצת שונה והוא הסכים....אחרי כחמש דקות הוא אמר לי פתאום, אני המום, זה מדהים, מה שאמרת פתח לי עולם שלם והמשיך עם אוסף של סופרלטיבים. בקיצור זה עובד!!!תודה

אז להידמות במה?
במה שמחבר אותנו יותר מכל ויוצר השפעה.

מה זה?
שכנוע מילולי? לא!
לפתות מישהו לטובתכם ושלא לטובתו? לא!
השפעה מניפולטיבית בכדי להשליט את רצונכם? לא!
לשלוט במישהו אחר? לא!

כל אלו מעוררים יותר התנגדות, יותר חיכוך, תסכול, התשה, מאבק, ריחוק, פחד...למעביר המסר ולמקבל המסר.

מה כן עושה את הדימיון לאחר ומעורר בו שיתוף פעולה בקלות?
השפה של הנוכחות שלו. 

סליחה? מה זה השפה של הנוכחות שלו? 
השפה בה הוא חושב, צריך, רוצה, מרגיש, רואה, שומע, מסיק ועוד...

זה נשמע מורכב?
סביר להניח שכן.

האם זה באמת מורכב?
לא! 

הנה מה אומרת א', אם לילד שהשתמשה בשפה זו: 
חשוב לי לשתף אותך, מאז הסדנא אני עושה עבודה פה בבית, רושמת כל מה שהם אומרים כדי לזהות אותם. עם הבן שלי הקטן הצלחתי מייד. שמה יד, אומרת פעולה, הוא עושה!! ממש קסם. קודם הייתי אומרת - תקשיב לי...תקשיב לי... וכלום! עכשיו? מדהים...

נו? אז מה משפיע? 
המחקרים מצביעים על שלשה דברים מרכזיים.

1.השפה של הגוף (לבוש, שיער, פנים, צבע עור, תנועות...)

2. השפה המילולית (מילים מרכזיות בשפה, סלנג...)

3. טון הדיבור (כדוגמת הצלילים שאנחנו משמיעים כשאנחנו רואים תינוק כדי שישים לב לנוכחותינו)

ושלא תחשבו שזה אומר שתוכלו לגרום לכל אחד לעשות מה שאתם רוצים בניגוד לרצונו.

מה כן?
כן תוכלו לעורר באחר רצון להתלכד עם רצונכם. לשתף אתכם פעולה. לקבל היענות חיובית ממנו...

למי זה טוב?
לבני זוג (מדהים מה שזה עושה לזוגיות ולשביעות רצון שני הצדדים!)
להורים, מורים, מטפלים, מעסיקים, עובדים, למשווקים ולצורכי שירות שהם בעצם כולנו.
לכל מי שיש לו מגע עם אנשים ויש לו השפעה עליהם.

דוגמא לד' שיישמה את זה עם בעלה:
שוחחתי עם בעלי (22 שנים) על נושא שעולה שוב ושוב בקשר למשפחתו השורשית ובפעם הראשונה הוא הבין למה אני מתכוונת...מה אני בכלל רוצה ממנו... ואיך אני מרגישה. בסוף השיחה, כשחיבקתי אותו, הוא בכה. כן. בכה. (הוא כמעט אף פעם לא בוכה...) והיום הוא אמר לי שממש הצלחתי לחדור אליו ולכן היו לו דמעות...
זה מפתה. נכון? 
אז מה אמרנו? 

השפעה נוצרת כשיש דמיון! 

השתמשו באחד מגורמי ההשפעה בזמן שאתם משוחחים עם מישהו ושימו לב לשינוי שתקבלו בתגובות אליכם.

ומה קורה לכל מי שמשתמש בזה?
זה עובד לו.

מה קורה למי שזה עובד לו?
הוא רוצה לדעת עוד. נכון?

איך יודעים על זה עוד?
נרשמים לקבלת טיפים בחינם ויודעים עוד ועוד.

איפה נרשמים? 

כאן

דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד

2 באפריל 2012

שלום לך מח יקר. היכן הגבול שלי?


היכן הגבול שלי ועד איפה אוכל להגיע?
הגבול שלך נמצא בשפה שלך
ותוכלי להגיע עד 
להיכן שאת מגדירה בשפה שלך.

אנחנו חיים בגבולות השפה שלנו. 
(ציטוט של בלשן שאת שמו לא מצאתי)



נולדנו.
חווינו מגע כזה או אחר...
קולות דיבור, לחישות, צקצוקים, 
שיחות בין אנשים שונים...
מילים, צירופים למשפטים...
רגשות ותחושות שעלו ביחס לכל דבר.
יש מה שעורר בנו חיוך ויש מה שעורר בנו משהו אחר...

התנועה של האחרים במרחב הבית והחוץ...
המראה של הסביבה. בבית ובחוץ...
אמונות של הסביבה והתקופה...
רעיונות ומחשבות
מסקנות
מותר ואסור
נכון ולא נכון
וכך הלאה.

האמנו למה שהאמנו.

גיבשנו מערכת אמונות 
כמו שמרכיבים פאזל ענק 
ומדביקים את החלקים שלו,
כדי שישאר מחובר היטב היטב
והוא נעשה לתמונת מודל העולם שלנו.
ומתחת למודל הזה כתוב וצרוב, 
באותיות קידוש לבנה:
ככה זה צריך להיות! כך ולא אחרת!

כל חריגה מהמודל הזה:
קוראת לצבא ההתנגדות הכי חזק בעולם,
להתעורר ולתקוף כל רעיון ומחשבה,
שאינם הולכים יחד עם המודל הזה! 
ואיפה הצבא הזה נמצא?
בתוכינו!


מודל העולם הזה נעשה הגדר שלנו. 
גדר ההגנה שאט אט נעשית לגדר המגבלה.

מה שמוטבע בתאים של מערכת האמונות שלנו לגבי החיים,
מודבק שם בדבק החזק בעולם,
כמעט כמו הדבק שמדביק את כדור הארץ לחלל בו הוא מצוי.

ולכן 
כשרוצים לעשות משהו שונה מהאמונות המודבקות שם,
אנחנו מרגישים את המאמץ העצום הזה שכולנו מכירים.
לעיתים כקריעת ים סוף. 

מה שכולנו מגדירים, כל אחד לעצמו, כאפשרי או לא אפשרי,
נשען על כל מה שנכנס אז בעבר הרחוק ההוא, שנים אחורה, בילדות.

וברוח ימי היציאה מהמיצרים,
אפשר בהחלט שנזין את עצמנו בתכנים חדשים.
קולות, מגע, קריאה, מחשבה, צפייה, שיחה, סביבה
מזינה.
מאפשרת תנועה.
מכילה.
מעצימה.
מעשירה.
מקדמת.
מחזקת.
והרשימה ארוכה.

איך?
בתחילה במחשבה 
ומשם השפה משתנה מעצמה 
ומשם המעשים 
והתוצאה.

והשפה?
היא הרבה מעבר למילים
השפה היא תפיסה. אחיזה.
אנחנו חיים בגבולותיה.

שווה שינוי?
אתם תגידו...

חג אביב ובהצלחה.

הרבה מתנות כאן באתר
מלאו את הפרטים שלכם (בצד ימין למעלה)
וקבלו אותם
בחינם!