הייתם מאמינים שיש לכל אחת ואחד מאתנו
נהג מונית צמוד 24 שעות ביממה לשירותנו?
וכמו עם נהגי מוניות - בשביל שנגיע למחוז חפצנו,
אנחנו אמורים לתת לנהג שלנו
את הכתובת שאליה אנחנו רוצים להגיע.
נכון?
ומיהו נהג המונית שלנו 24 שעות ביממה?
המוח שלנו.
במילים אחרות:
כשאנחנו מבקשים לממש משהו, להגיע לאנשהו, לחיות בצורה כלשהי,
להרגיש משהו - חשוב שנדבר בשפה של המוח.
אם לא ניתן לו כתובת שהוא מבין בשפה שלו,
אז למה שנופתע שאנחנו לא מגיעים למחוז חפצנו?
אז מהי השפה שבה המוח מדבר?
ראשית זו השפה שזהה לתדר של הרגשות.
כלומר,
כשאנחנו מרגישים לא טוב עם משהו בחיינו (פחד, דאגה, צער, חרטה…)'
הנהג שלנו לוקח אותנו לשם
ושם אנחנו נשארים
עד שניתן לו כתובת חדשה.
מכירים את זה שאתם מסיחים את דעתכם בעבודה או בעשייה כלשהי,
כשיש לכם כאב רגשי כלשהו
ואז אתם מוצאים עצמכם בתוך תחושה אחרת טובה יותר?
לפני רגע היינו בעצב והנה אחרי רגע אנחנו בחיוך ובעשייה.
במילים אחרות:
אמנם המוח אינו בעל הבית כלל וכלל - אך הוא מקשיב לבעל הבית קשב רב
ובהתמסרות מלאה לפקודותיו.
ומיהו בעל הבית?
אנחנו.
מי זה אנחנו?
אנחנו אנרגיה העשויה מצירוף של אותות ופולסים
שתואמים את הפולסים
שקיימים כשאנחנו מצויים באהבה
והכרת תודה.
מה זאת אונמרת?
לכל תחושה ורגש יש תדר
והתדר הזה מתורגם על ידי נהג המונית - המוח - לביצועים במישור הפיזי.
למשל:
מה קורה כשאנחנו נבוכים? הגוף הפיזי מסמיק.
וכשאנחנו בצער? הגוף בבכי.
כשאנחנו בהתאהבות כלפי מישהו או מצב כשלהו?
כל אחד בחוץ רואה שאנחנו חווים משהו טוב גם ללא מילים.
רואים זאת בעיניים שלנו, באנרגיה שיוצאת מהגוף, בחיוך, בהתנהגות…
כל רגש המוח מתרגם להתנהגות.
אנחנו לא אומרים לנהג שלנו - היי, אנחנו מאוהבים במשהו או מישהו כרגע
ועכשיו תעשה לנו ניצוצות בעיניים או תעשה שיהיה לנו חיוך וכד'.
הוא מתרגם את ההרגשה לפעולה בגוף, בתאים, בכימייה, בנשימה…
אוטומטית ב 0 זמן.
אז מה כל זה נותן לנו?
על קצה המזלג: הריכוז שלנו בתחושה שהיא חיובית עבורנו,
תחושה המעוררת שמחה ואהבה…
זו הכתובת המושלמת לנהג המונית - המוח,
בכדי שנגיע למחוז חפצנו.
אז הנה טיפ בקטנה
לאיך מביאים את המוח לקרוא את מה שאנחנו רוצים
כך שיבין ויתרגם את זה למציאות שאנחנו רוצים:
1. קחו 3-5 נשימות עמוקות תוך כדי
שאתם עוקבים אחר האויר שנכנס דרך האף ויצא דרך הפה.
רק עקבו, אל תנסו להשפיע או להעמיק או להאריך…
רק לשים לב לאויר שנכנס מהאף ויוצא דרך הפה.
2. כעת רשמו בפניכם - 10 דברים שאתם יכולים להודות עליהם
ביחס לכתובת שאליה אתם רוצים להגיע.
3. רשמו בפניכם - 10 דברים שאתם אוהבים במה שאתם מבקשים.
4. הניחו זאת בצד, היו סבלנים כי הנסיעה התחילה ולוקח קצת זמן להגיע בבטחה.
שימו לב, התרכזו בדבר אחד שאליו אתם שואפים.
דוגמא: נניח שאתם מטפלים ואתם לא מרוצים מכמות המטופלים שיש לכם.
אז מה רושמים? איך מודים על זה? איך בדיוק רושמים שאוהבים את זה?
זה הולך כך:
תודה על המקצוע שרכשתי שמאפשר לי לטפל באחרים.
תודה על הזיהוי שאני מזהה שמשהו לא עובד לי לשביעות רצוני.
תודה על כפות הידיים שלי, היכולת שלי לדבר, להקשיב,
תודה על החושים שלי שמאפשרים לי לשבת מול האחרים
תודה על שיש לי מקום לשבת בו ולטפל בו
תודה על הידע שיש ברשותי
ואז מה אתם אוהבים
(לא חשוב אם יש לכם או אין לכם את זה - העיקר שאתם אוהבים את זה)
אני אוהב\ת לטפל
אני אוהבֿת לקבל שכר על הטיפולים שאני נותנת
אני אוהב\ת את המחשבה שיש לי 10 מטופלים בשבוע (או כל מספר אחר שתרשמו)
אני אוהבֿת שהטיפולים שאני נותהת משרתים את האחרים בהצלחה
אני אוהב\ת….
אבל יש עניין כאן - נהג המונית שלכם כבר לא ילד
והוא נוסע בזהירות ובאחריות מלאה בכדי להביאכם למחוז חפצכם
ולכן הוא צריך תזכורת, כל יום בבוקר הוא צריך לקבל את הכתובת הזו לידיו.
התבגר החמוד, בכל זאת הרבה שנות נהיגה…
אבל זו לא התבגרות מעכבת אלא התבגרות שלוקחת בחשבון
את כל מה שיש בדרכים שיש בתוככם
והוא כבר מכיר אותן - כמו מהמורות ובורות שאפשר ליפול אליהם,
כמו מחסומים שמגבילים אתכם, כמו זיכרונות שמפחידים אתכם
והוא לא רוצה שתעברו שם ותבהלו ותבקשו ממנו לחזור שוב הביתה המוכר והידוע והלא מספק…
אז הוא נוסע בדרך הכי הכי מדוייקת שתביא אתכם בוודאות למקום שאתם רוצים.
במילים אחרות:
עשו זאת כל בוקר, לפני כל העיניינים של היום. שבו דקותיים שלוש ויצאתם לדרך.
ואם כבר אנחנו בעינייני השפה של המוח - אז דעו לכם שכשהוא שומע אתכם
מדברים על כל הדברים שאתם לא רוצים,
הוא חושב שזו הכתובת שאתם מבקשים להגיע אליה.
אז שימו לב מה אתם אומרים.
דברו על מה אתם אוהבים...
רוצים לשמוע עוד על המוח ועל חוק המשיכה וכיצד העסק הזה של החיים עובד?
באהבה
שולמית לב ארי* חוק המשיכה
